"שינוי של הרגלים ישנים הקשורים בהתמכרות שלנו הוא כלי חשוב בשמירה על הניקיון."
כלי החלמה, עמוד 13.
כשאני מתחילה להשתמש, אני נמצאת במוח הזוחלים שלי – החלק האנוכי שרוצה רק את מה שהוא רוצה. לא ניתן לעצור את זה. אבל לפני שאני מתחילה, עדיין יש לי סיכוי. באותו רגע, עליי להכיר בשקר שהשימוש יתן לי את מה שאני רוצה. האמת היא שלא אהנה מהפעולה, או אתחרט עליה עמוקות לאחר מכן, או שניהם.
בניקיון הראשון שלי, עסקתי בלהיזכר כמה רע השימוש גרם לי להרגיש. בדרך כלל, הדבר הראשון שעשיתי לפני שהשתמשתי היה לסגור את התריסים, אז עשיתי את זה תוך כדי מחשבה על ההשלכות השליליות של ההתמכרות שלי. בסופו של דבר, החיבור בין שתי הפעולות האלו השתלם. ברגע שחשבתי על סגירת התריסים, הייתי נזכרת בהשלכות של השימושים שלי.
זו לא תרופה, אלא כלי. הוא קונה לי רגע יקר של צלילות לפני צעד שעשוי להיות חסר מחשבה ומסוכן. התשוקה להשתמש עשויה להופיע לאורך שארית חיי. אין לי שליטה על המחשבות שצצות במוחי, אבל יש לי בחירה האם להאמין בהן או לאפשר אותן.
אני לא מאמינה יותר לקול המכור שבראש שלי. במקומו, אני פונה לכוח העליון שלי, לחברי בתכנית, ולחוכמתי שלי.