ישנם זנים מסוימים של עץ הבמבוק שאינם יכולים לנבוט בשנים הראשונות לאחר נטיעתם. עדיין, יש להשקות אותם ולטפל בהם בקביעות. רק תחשבו על ההרגשה שזה עושה בכל בוקר – לקום ולהשקות נקודה ריקה בקרקע, בלי שיש שם ניצן קטן של משהו מבצבץ מהקרקע, כלום. וזה לא משתנה, לא נובט, במשך חודשים או אפילו שנים. לאחר חמש שנים, ניצנים קטנים מתחילים לצוץ. ואז, תוך ששת השבועות הבאים, יכול פתאום לצמוח עץ שלם בגובה של 30 מטר.

המסע שלי בשנים־עשר הצעדים היה דומה. אם אני נחוש לעשות את כל מה שתלוי בי על־מנת להישאר מפוכח, אם יש לי את הסבלנות לתחזק את שגרת היום־יום הקבועה שלי, אם אני עובד צעדים עם חונך, אם אני מגיע לפגישות ומשתף בחברותא – אני אבין שהצלחתי להכות שורשים חזקים מספיק בקרקע ההחלמה, שורשים שמסוגלים לשאת את האני החדש. אולי הרבה זמן אני פשוט לא אשים לב שמשהו צץ, והרבה פעמים אני גם לא מזהה את הניצנים מיד אחרי הופעתם. אך בהדרגה, אני גדל אל תוך חיי החדשים.

פשוט תשאלו את החברים הוותיקים, איך הם קיבלו את האסימון של חמש שנים או עשרים שנה בהחלמה. הם יענו לכם: "מדי יום ביומו".