לעתים קרובות קשה לי להאמין שאנשים אחרים באמת יקבלו אותי כפי שאני. זה מפני שקשה לי לקבל את עצמי כפי שאני. האמונות האלו מקלות עלי להרגיש אשמה ולהעדיף התבודדות – בדיוק הדברים שתדלקו את ההתמכרות שלי למין.

אני מאמינה שהמפגשים של אס.איי.איי הם הדרך המרכזית שבה הכוח העליון שלי מלמד אותי להעניק קבלה ולזכות בקבלה. המסורת השלישית שלנו פותחת את השער לרווחה בפני כל המכורים למין, ללא תלות במגדר, גזע, מעמד, נטייה מינית או אמונה דתית. היא מזמינה במיוחד את אלה שעוד לא ביססו מפוכחות מינית, את אלה שנפלו או שנפלו מחדש. לכל אחד ואחת שרוצים חופש משימוש במין, לא משנה מה עשו, יש מקום סביב השולחן שלנו.

לפני שהגעתי לפגישת אס.איי.איי הראשונה שלי, חששתי מחלק מהאנשים שאפגוש שם. יצרתי הבחנה חדה בין השימושים שלי שהיו "נורמליים" או לפחות "לא כאלה גרועים" – ובין ההתנהגות המינית של אחרים. אך כשאני מקשיבה לסיפורים של אחיי ואחיותיי באס.איי.איי, אני מזהה בהם את עצמי. הזיהוי הזה מפריח בי חמלה וקבלה באופן טבעי. וכשאני מרגישה חום וקבלה כלפי אחי המכורים למין, בהדרגה נוחתת עלי ההכרה שאני יכולה לקבל גם את עצמי.