"איננו חייבים להיות מומחים לחיים או אפילו להתמכרות כדי לעשות חונכות. אנו פשוט משתפים את הידע ואת הניסיון שקיבלנו מעבודת שנים־עשר הצעדים ומעבירים הלאה את החוכמה שלמדנו מהחונך שלנו ומהחברותא."

מכורים למין אנונימיים, עמוד 14.

החונכים שלנו משתפים אותנו בניסיון, כוח ותקווה שלהם, הם מראים לנו כיצד לחיות בהחלמה והכי חשוב, הם מדריכים אותנו דרך שנים־עשר הצעדים. לעתים קרובות, אנו פוגשים את החונך שלנו לראשונה כשהוא משתף בקבוצה. אנו מזדהים איתו. ברגע האמת, אנו מבקשים ממנו חונכות. אולי זו פעם ראשונה שאנחנו נותנים אמון במישהו. במהלך הזמן, אנו מפתחים קשר של אמון עם אדם אחר. החונך שלנו מעודד אותנו ואנו לומדים להכיר את ערכנו האמיתי.

החונך שלנו מעודד אותנו להעביר את המתנה שלנו הלאה למכורים למין אחרים. כשמישהו מבקש מאתנו חונכות, אנו משיבים בחיוב, כי ככה גם החונך שלנו השיב לנו. אנו משתפים בפתיחות עם החניכים ומדריכים אותם דרך שנים־עשר הצעדים. אנו נותנים את תכנית ההחלמה שלנו ומתחזקים את ההימנעות. בכל הדברים האלו, אנו מאמינים שאנו נתונים להשגחתו של אלוהים כפי הבנתנו.

האם אני מבקש ניסיון, כוח ותקווה מהחונך שלי? האם אני נכון לעשות חונכות? האם שיתפתי בניסיון כוח ותקווה שלי מכורים אחרים?