עד שהתחלתי לעבוד את התכנית באס.איי.איי, לא יכולתי להודות כי היתה לי בעיה. התמכרותי למין הרסה אותי. היא היתה מחוץ לשליטה. כמו חיה בכלוב, השימושים שלי חמקו לחופשי והייתי לחלוטין חסר אונים לעצור בעדם. היה עלי להודות בתבוסה ולשחרר על־מנת לראות כמה לא שפוי הפכתי להיות. עם זאת, התנגדותי היתה חזקה. התמכרותי למין היתה מאז ומתמיד מושרשת בצורך אנושי אחד בסיסי מאוד: ביטחון.

בתור אדם ששרד גילוי עריות בילדות, אף פעם לא הייתי בטוח. בשימושים האינסטינקט העיקרי שלי היה לקבל שליטה על אנשים אחרים, מקומות, דברים ועל עצמי. ניסיתי לשחק את אלוהים ולהוליך את חיי המין שלי בדרך היחידה שידעתי – לנצח. צעד אחד מלמד אותי את הפרדוקס המופלא של ההחלמה: על־מנת לנצח באמת, עלי להודות בתבוסה. רק על־ידי הודאה ובסופו של דבר קבלה שאני במאת האחוזים חסר אונים אל מול התמכרותי למין ושחיי הפכו לבלתי מנוהלים, אני יכול להתחיל את המסע מציל החיים של שנים־עשר הצעדים. עכשיו אני מקבל כי ברגע שאני מתרגל את הצעד הראשון, ניצחתי. אני ויתרתי על הדרך שלי, שאף פעם לא עבדה בשבילי, ונתתי לכוח העליון שלי לרפא אותי מבפנים החוצה.