לאחרונה קראתי את צעד שנים־עשר בפגישה. קראתי אותם כבר מאה פעמים, אבל צעד שנים־עשר דיבר אלי באופן שהייתי זקוקה לו נואשות באותו לילה.

אחרי חודשים של חופש, שוב נאבקתי באובססיה ודחף. כמובן, הרגע עברתי לגור מחוץ לעיר, קניתי בית חדש, החלפתי מקום עבודה (הורה שנשאר בבית) ולאחרונה נהייתי בהריון עם תאומים! להריון היה מחיר והורדתי כמה תרופות בשביל בריאות התינוקות. אבל עבדתי את התרגול היומיומי, השתתפתי בפגישות והשתמשתי בכלים. אז מה עשיתי לא בסדר?

כשקראתי את צעד שנים־עשר באותו לילה, הבנתי שהוא מבטיח התעוררות רוחנית כתוצאה מעבודת הצעדים. הוא לא אומר, "לעולם לא תחווי שוב אובססיה או דחף, לעולם לא תתמודדי עם אתגרים במפוכחות שלך, וחייך יהיו קלים וחסרי דאגות." לא, הוא לא אומר שום דבר מזה.

אז מה הוא אומר עבורי? כרגע, ההתעוררות הרוחנית שלי פירושה שהכוח העליון שלי נמצא איתי בכל שנייה, מספק את כל מה שאני צריכה כדי לחיות מפוכחת במציאות, לא משנה מה, והכוח העליון שלי אוהב ומקבל אותי בדיוק כמו שאני. אני מספיק טובה, יש לי מספיק ואני עושה מספיק, בכל דרך. נקודה. אמיתות ליבה אלה מאפשרות לי לעבור דרך כל דבר שהחיים מביאים עם עוצמה, אומץ ותקווה.