"את כמו מפרשית בלי מנגנון ייצוב. עליך לפתח אותו כדי להתמודד עם תהפוכות החיים בלי להתהפך ולשקוע".

זה האבחון שלי? המומה וזועמת, דחיתי את המטאפורה של איש המקצוע. הוא לא מכיר אותי באמת! זה היה לפני תשעה חודשים. עכשיו אני באס.איי.איי, עובדת את צעד שלוש עם החונך שלי. במבט לאחור, אני רואה שההערכה שלו היתה נדיבה ומלאת חסד.

חקרתי מנגנוני ייצוב של מפרשיות ונבהלתי: מנגנון הייצוב הוא החלק בסירה שסביבו נבנה כל השאר. הוא מספק יציבות וממיר את הכוחות הצידיים של הרוח והגלים לתנועה קדימה. הסירה שלי נבנתה על הסתמכות על עצמי; המנטרה שלי משחר ילדותי מעולם לא השתנתה – אני יכולה לעשות זאת בעצמי.

ברור שאני לא יכולה. אבל איך אפשר לבנות מנגנון ייצוב כשהסירה כבר בנויה? איך אני יכולה למצוא את המרכז שלי לאחר שנים בנתיב ההרסני של ההתמכרות שלי?

מנגנוני האיזון עשויים בדרך כלל מחומר כבד וחזק, שעבורי מתקשר לחומר רוחני. בצעד השני הגענו להאמין שכוח גדול מאיתנו יכול להחזיר אותנו לשפיות – אולי עלי לשחרר את מנגנון האיזון? עכשיו, האתגר שלי בצעד השלישי הוא לבחור למסור את חיי ורצוני, את הסירה שלי, להשגחת אלוהים. רק פתרון רוחני, מוצק ונצחי, יספק זאת. רק על אלוהים אוהב ומשגיח אני יכולה לסמוך בתהליך כזה של שינוי חיים.