אלוהים תמיד היה הכוח העליון המועדף שלי. בגיל ההתבגרות הגעתי לתובנה שאלוהים הוא לא בדיוק מה שכל הדתות מובילות אותי להאמין, והתובנה הזו הייתה משהו ייחודי שלי. אבל גם אחרי שהגעתי לתוכנית לקח לי זמן להכיר בכך שלמרות האמונה הבסיסית הזו, למעשה במשך שנים רבות, עשורים אפילו, הכוח העליון הרוחני שלי היה ההתמכרות שלי.

כשהתחלתי לעבוד את הצעדים ולראות איך הם מתבטאים בחיי, ראיתי איך המכור שבי עבד קשה מאוד כדי להסתיר את קיומו של הכוח העליון האמיתי שלי. מושג המפתח של הצעד השני היה תמיד "יכול להחזיר אותנו לשפיות." הכוחות העליונים האחרים שלי התיימרו והחזיקו ביכולת לעשות הרבה דברים, אבל שמרו אותי מטורף, אבוד וחולה.

למרות שעשיתי התקדמות סבירה בהתחברות מחדש למרכז הרוחני שלי, אני יודע שיש לי עוד קילומטרים רבים לצעוד. אני לא לבד ולא צריך להתמודד עם האתגרים של החיים ללא תמיכה. הניסיון, המאמץ, והתקווה של אחיי ואחיותיי לחברותא מתווספים למסע שלי. אני יותר מוכן להיכנע כי הניסיון האישי שלי הראה שלהרפות זו הדרך היחידה שבה אני זוכה בכח להתגבר על המחלה שלי.