"עבודת הצעד החמישי עוזרת לנו להשתחרר מעול הסודות שלנו, לפרוץ את הבידוד שלנו, ולפגוש את עצמנו בכנות, באופן שלא ניתן לעשות לבדנו. עם הצעד החמישי, אנחנו יוצאים למרחב."
מכורים למין אנונימיים, עמוד 37.
הצעד החמישי היה אתגר גדול. הדיון מול הכוח העליון שלי על טבען המדויק של טעויותיי, על הסוגיות והמניעים שמתחת לפני השטח, דרשו מידה רבה של אומץ ותובנות לגבי ההתנהגויות שלי בעבר ובהווה. אך בתהליך זה רכשתי יותר מודעות לעצמי, ואף הצלחתי להתחיל לראות את העוולות שלי בפרספקטיבה בריאה יותר. התהליך התחיל לרופף את הכוח והשליטה של פגמיי, שהשאירו אותי כבולה להתמכרות שלי.
שיתוף הסיפור הזה עם אדם אחר היה דומה למסירת צעד ראשון, אבל עם יותר עומק ורגשות רבים ומגוונים יותר. כמובן שזו הייתה שיחה ארוכה שנמשכה כמה שעות. בסוף כל זה, הוסר מעל כתפי משא עצום נוסף, ואני יודעת שבתהליך הזה הנחתי את היסודות לסליחה לעצמי.
אני רואה בצעד החמישי יצירת דף נקי, הזדמנות לשחרר את הכאבים והעוולות הרבים שהותירו אותי קשורה לעבר. זה מאפשר לי לזנק קדימה עם אנרגיה מחודשת ולהתמקד בהחלמה שלי.
בהשמעת טבען של הטעויות שלי, והכעס, הטינה והכאב של עברי, אוותר על המשאות הללו שמשאירים אותי נעולה בדרכי ההתמכרות שלי.