"הטלפון הוא כלי מרכזי בהחלמה עבור מכורים רבים."
כלי החלמה, עמוד 9.
אף על פי שבמשך שנתיים הייתי משתף באס.איי.איי באופן קבוע, על מפוכחות מינית היה קשה לי לשמור. אני הייתי יכול להיות מפוכח במשך כמה שבועות ואז לחזור להתנהגויות המעגל הפנימי שלי. התקשרתי לחונך שלי באופן קבוע; עשינו את הצעדים ביחד, השתתפתי בפגישות באופן קבוע ושיתפתי בהן ולקחתי על עצמי מחויבויות שירות, ובכל זאת המשכתי למעוד.
בקבוצת הבית שלי ערב אחד הנושא היה "להיעזר בטלפון". שמעתי את זה בעבר, אבל בשלב מוקדם בהחלמה החלטתי שזה לא בשבילי. אני לא רוצה "להטריד אנשים", אנשים שחשבתי באמת שלא ירצו לשמוע ממני.
בדיון באותו לילה, שמעתי את עצמי משתף כמה אני שמח כאשר אנשים מאס.איי.איי מתקשרים אלי. ואז עלה על דעתי שאחרים עשויים לחוש באותה דרך לגבי לשמוע ממני, ושמגיע לי לבקש עזרה בדרך הזאת. למחרת החלטתי סוף סוף לתת לכלי הזה ניסיון רציני. על בסיס קבוע, התחלתי להתחבר עם אחרים מחוץ לפגישה בצורה חדשה ועמוקה יותר, והתחלתי לפתח קשרים קרובים עם אחרים בחברותא. אני מאמין היום שהרצון לנסות סוף סוף את הכלי הספציפי הזה תרם תרומה אדירה למפוכחות המינית שאני נהנה ממנה, יום אחד בכל פעם.
מדוע שאחרים לא יהיו שמחים לקבל שיחות טלפון ממני, כשם שאני מקבל מהם?