השפלה הייתה הגישה שהבאתי לפגישת האס.איי.איי הראשונה שלי. התביישתי בשימש וחששתי מההשלכות האפשריות. גדלתי עם דת ומבנה משפחתי פרפקציוניסטיים וידעתי שצפויים לי בושה, דחייה ועונש. הייתי מלאת פחד ורציתי להימנע מהתגובות האלה. בפגישה מצאתי אנשים אכפתיים וצנועים, שביקשו גם הם עזרה והיו מוכנים לקבל אותי למרות פגמיי. מציאת קבלה זו הייתה מרפאת מאוד. היא עזרה לי ללמוד לסמוך על חבריי בתוכנית, ולגלות ולסמוך על הכוח העליון שלי.

פחדתי, אך לא ידעתי אילו תגובות אקבל בתגובה לחשיפה של פגמי האופי שלי. ראשית, הייתי צריכה להרפות מהציפיות שלי להתעללות ולדחייה. במקרים רבים גיליתי יותר חמלה וסליחה ממה שנתתי לעצמי.

גיליתי שהפחדים שלי היו ניסיונות להגן על עצמי, והם לא היו יעילים בכך. ענווה עזרה לי להפוך לבעלת יכולת למידה, לחשופה ולפתוחה יותר. הגאווה והפחדים שלי החזיקו אותי בכלא מעשה ידי. שחרור של הפחדים והגאווה הללו מראה לי שאפשר לאהוב אותי, שאפשר לעזור לי, שאני יכולה להיות אדם בריא יותר, ושאני יכולה להראות אותו דבר לאחרים.