"לא משנה באיזו שיטה נשתמש, אנו הופכים את עצמנו נגישים לכוח העליון שלנו, ונפתחים לכל תובנה שנוכל לקבל."
מכורים למין אנונימיים, עמוד 57.
אני מעריך את ההגדרה של הספר הירוק לתפילה והתבוננות, כאשר הגדרת התפילה היא פשוט דיבור עם הכוח העליון שלי, שזה יכול להיות גם בגדר שיתוף פשוט לגבי מה שמתרחש בחיי, המאבקים והאתגרים שלי, וכמו כן גם הזדמנויות לבקש עזרה. לעומת זאת, התבוננות היא הקשבה, בשביל להאט את הקצב ולהתחיל להיפתח לתשובות ולכיוונים על־ידי אלוהים כפי הבנתי.
תפילת הבסיס שלי היא תפילת השלווה ואני פונה אליה דרך קבע על־מנת לקבל הדרכה, סבלנות ואומץ כדי להתמודד עם החיים לפי התנאים של החיים עצמם. אני גם מנסה להתחיל כל יום מחיי בתפילה פשוטה, ומוסר את יומי לכוח העליון. אני משתדל גם לסגור כל יום בהכרת התודה עבור כל מה שהיה. אני עדיין חוקר את הדרכים להתבוננות. אני עושה טיולים רגליים או טיולי אופניים ופשוט מנסה להשתלב בעולם שסביבי. לפעמים אני פשוט מוצא זמן שקט בבית. כמובן, יש את עבודת ההחלמה שלי המתחברת גם למדיטציות הכתובות, אילו שאני מקריא ואילו שאני כותב, למשל כמו זאת. התבוננויות עוזרות לי לקבל תובנה חדשה לחיים שלי ולדרך ההחלמה.
החיבור הרוחני שלי דומה לכל מערכת יחסים אחרת – עליי להראות את עצמי ולקחת חלק פעיל בה, על־מנת לשמר אותה חזקה, בריאה וחיה. הכוח העליון תמיד נמצא שם לעזרתי.
ככל שאשאיר את הדלת פתוחה, עוד יוסיף ויתגלה.