"המסר הוא לא שאנחנו יושבים בחיבוק ידיים, ומחכים לראות מה יקרה. נכון יהיה לומר שאנו משנים את הגישה שלנו להבנה שבה אנו מודים שלא תמיד ברור לנו לאן ללכת או כיצד להגיע לשם."

מכורים למין אנונימיים, עמוד 19.

בתור מכור פעיל, הרגשתי צורך אובססיבי להיות החלטי ולשלוט בתוצאות. התוצאה הבלתי נמנעת הייתה תסכול וניכור. הדחף הזה לשליטה נובע מהאמונה שהצרכים שלי לא יסופקו. ולהודות שאני לא תמיד יודע מה לעשות או כיצד להתמודד – זהו צעד גדול לחיים של שלווה ואמת.

בחוויה שלי, כל מיני כוחות הפועלים בחיי הם בלתי ניתנים לחיזוי כמו סערת חורף, ואני יכול לשלוט בהם בדיוק כמו שאני יכול לשלוט ברוח סערה. בהחלמה, אני מרגיש חופשי לשחרר את הפחדים שלי ואת הצורך שלי לנסות לשלוט במצבים שהם מעבר לשליטתי. אחרי זה אני יכול לתת לחיי להתפתח בדרך שלהם, ולדעת שהצרכים שלי יסופקו. אולי חשוב מזה, אני יכול להשקיע את האנרגיות שלי בדברים שיש לי שליטה עליהם, כמו החיים שלי, האחריות שלי, וההתנהלות שלי.

לאפשר לדברים אלו להיות כפי שהם זה לא בהכרח סממן של חולשה או פסיביות. זה יכול להיות גם סממן של כוח או ביטחון בכוח העליון שלי.

כוח עליון, אנא עזור לי לראות למה עליי לדאוג ושלח לי את האומץ לפעול מתוך חסד.