לאחר מספר שנים בהחלמה, התחלתי חשבון נפש נוסף של הצעד הרביעי בכך שכתבתי רשימה של האנשים שהכרתי בחיי. כשהסתכלתי באלבומים וביומנים הישנים, התחלתי לראות את חיי בעיניים חדשות. התחלתי לראות התנהגויות ודפוסי חשיבה המעידים על התמכרות למין והימנעות מאינטימיות במהלך מסלול חיי.

היה ברור שהיו לי בעיות כבר אז. אך איש לא ידע להגיד לי מהו הטבע המדויק של הבעיה שלי. הבנת הבעיה והפתרון עדיין היו בפיתוח על־ידי חלוצי החברותא הזו.

בדומה לאדם שאובחן עם לקות למידה בשלב מאוחר יחסית בחייו, אני כעת מביט על חיי עם סוג של הבנה מחודשת. יש לי מחלה! ככל שאני מביט על עברי באופן צלול יותר, החמלה שלי גדלה. החמלה הזו מוחשית ביותר ככל שאני ממשיך לגלות עוולות עבר הדורשות תיקון. כעת אני מביט על עצמי כבנו הפגוע של אלוהים, לא באשמה וסלידה, אלא בחמלה, ולוקח את האחריות על חיי.

לא ביקשתי להיות חולה. עשיתי כמיטב יכולתי עם מה שהיה לי. אך כעת אני מבורך בכלים כמו הכוח העליון על פי הבנתי, הצעדים, המסורות וסיסמאות התכנית. בעזרת מכורים מחלימים אחרים, אני לא חייב להישאר תקוע בעבר שלי.