עם אשמה ומועקה אחרי כל מעידה, הבטחתי לעצמי שהפעם זה יהיה אחרת. ככל שאני חושב שאני מסוגל לפתור את הבעיה שלי לבדי, אני לא מסוגל לעצור את חוסר השפיות של ההתמכרות שלי. אם עצם המחשבה על השינוי הייתה מספיקה, כבר הייתי מתקן את עצמי לפני הרבה זמן. אבל הוכחתי לעצמי, פעם אחר פעם, שעצם החשיבה בלבד לא מקדמת אותי לשום מקום.

ההחלמה שלי מבוססת על רצף של החלטות להישאר על המסלול. ההחלטות האלו לגבי דרך החיים החדשה שלי צריכות לבוא לכדי מעשים. נקיטה בפעולות היא מה ששם אותי על דרך של שינוי. כשאני משתמש במעגל החיצוני שלי כמדריך לפעולה בריאה, אני שומר את עצמי במסלול ההחלמה. אני לא יכול להגיע לפעולה הנכונה דרך עצם החשיבה, אבל אני יכול להגיע לחשיבה הנכונה דרך פעולות.

הספר "מכורים למין אנונימיים" אומר שאנו מיישמים את ההחלטה של צעד שלוש בכך שאנו נוקטים בפעולות קטנות, אך חשובות. זה כולל מפגשים, תפילות, התבוננות, שיחות טלפון, ספרות, עבודת צעדים, חונכות, שירות וכו'… ההתחייבות הקטנה הזאת ולקיחת אחריות על הפעולות שלי מקדמים אותי לקראת המסירה של חיי ורצונותיי לדאגת כוח עליון. כל בחירה לעבר ההחלמה שאני עושה, מייצרת מרחב שבתוכו הכוח העליון שלי יכול להנחות אותי.