כשהתחלתי להשתתף בפגישות, אס.איי.איי הרגשתי די פאסיבי. לא הייתי בטוח מה קורה, מה עומד לקרות ומה צפוי ממני. עם זאת, כשחזרתי שוב ושוב, התחלתי להבין על מה הפגישות, מהם תפקידי השירות בקבוצות שלי ומה אני יכול לעשות כדי לעזור.

אני חושב שזה חשוב לזכור, שמסורת ארבע לא רק משחררת את הקבוצות שלנו משליטה חיצונית, אלא גם מטילה את האחריות להתנהלות הקבוצות שלנו על כל אחד מאיתנו. אין קבוצה ללא השירות האינדיבידואלי שלנו. הפסיביות היא מקום טבעי להתחיל בו כחדש, אבל זה לא מקום להישאר בו. יש מפגשים להוביל, פגישות עסקים בהן יש להשתתף, טלפונים לענות להם, חברים לחנוך, ועידות לארגן. אם אני משאיר את הדברים האלה לאחרים לעשות, אני מפספס מרכיב חיוני של ההחלמה.

כמו שאנו אומרים, "זה עובד אם אתה עובד את זה." חלק מהעבודה זה אומר להיות שותף פעיל בקבוצה שלי ובאס.איי.איי בכללותו.