אני מגיע עם מטען. כשאני מהרהר במסורת הרביעית, אני מפנים שאני חלק משלם – משהו שגדול ממני. ההתנהגויות וההחלטות שלי משפיעות על בת הזוג שלי, חבריי, משפחתי, והקהילה שלי. בימים אלה, אני מתנהג באופן שמביא פתיחות ותחושת כבוד, לא רק עבורי אלא גם עבור כל מי שמכיר אותי וקשור אלי. זה לא תמיד היה תהליך קל. בתקופת ההתמכרות הפעילה הייתי מתפרץ על אנשים, הודף אותם ואפילו גונב מהם. ההתנהגות שלי הייתה מזעזעת. ברחתי בפחד מכל טעות, רק כדי לחזור עליה.

כשהתחלתי את דרך ההחלמה, נפלתי על הפנים המון פעמים. החונך שלי הציע פתרונות בעדינות. כמובן שתמיד ניסיתי קודם כל לעשות את הדברים בדרך שלי, ולרוב – לרעת עצמי ולרעת אחרים. החונך שלי, מתוך כבוד לאוטונומיה שלו ושלי, אמר לי שאני חופשי לטעות. הוא אמר גם שאם אשאר נקי, הכאב בעשיית הדברים בדרך שלי יגבר כך שאפתח ללמוד מאחרים.

זו המתנה הגדולה ביותר של הניקיון וההחלמה – כשאני נעשה אומלל מספיק מעשיית הדברים בדרך שלי, יש לי את הכלים ואת התמיכה כדי ללמוד מהטעויות שלי. עם הזמן, והטעויות, למדתי איך לשחרר את הריכוז העצמי אשר תדלק את ההתמכרות שלי ואיך להתחבר עם אחרים בלי הפחד להבריח אותם ממני.