"לבסוף למדתי, שאני לא חייב לוותר על האני שלי, על הזהות, על המיניות או על הכסף שלי, על־מנת לזכות באהבה ובקבלה שאותן חיפשתי כל־כך הרבה זמן, ובצורות כל־כך כואבות ומבודדות."
מכורים למין אנונימיים, עמוד 157.
באחד המפגשים הטלפוניים הראשונים שנכחתי, המזכיר אמר: "אנו כאן על־מנת לאהוב אחד את השני ולתמוך אחד בשני". הדבר עורר אצלי שאלה: "אתה מתכוון, בלי שנצטרך לשלם על כך במין"? היה בי חלק שפשוט לא ידע שהדבר אפשרי. הייתי בהלם כשקלטתי שיש אפשרות כזו. לאחר ששמעתי טונות של שיתופים בתכנית, אני יודע שאני לא לבד בזה. רבים מאתנו למדו שהם צריכים לספק לאחרים מין, או תמורה חומרית אחרת, כדי שפשוט יאהבו אותם. אינני בטוח עד כמה אנו שונים מאנשים לא מכורים בהיבט הזה, אך נראה לי שהמסר הזה, שרלוונטי להרבה אנשים עם רקע של פגיעה מינית או אלימות – מהדהד עבורי בעוצמה גדולה במיוחד. מעולם לא קיבלתי אהבה כשהקרבתי את האני האמיתי שלי.
כשהתפכחתי ומצאתי החלמה, גיליתי שאני מסוגל לקבל אהבה רק בזכות היותי אני. בפגישות, תמיד קיבלתי אהבה ללא תנאים שמעולם לא ידעתי. באס.איי.איי יש מלא תמיכה ואהבה שאליה נכספתי תמיד. למדתי גם קצת להחזיר אהבה, כמיטב יכולתי. היכולת הזו ממשיכה לגדול אצלי.
אני ראוי לאהבה כפי שאני, ואני יכול לאהוב את האחרים כפי שהם.