כאשר נכנסתי לאס.איי.איי, זה לא היה כדי להעלות את ההערכה העצמית שלי. חשבתי על הצרות שלי עם החוק, ועל הפעם כשברחתי דרך הדלת – מכיוון ששותפי לשימוש, שסבל מחרטת קונה, ניסה להרוג אותי. גדלתי לחשוב על עצמי במונחים של ההתמכרות שלי. האמנתי שכל מה שנותר לי להציע היה הרפרטואר המיני שלי, אם כי זה כל הזמן הוכיח את עצמו כבלתי מספיק בכדי לשמר מערכת יחסים.

כשיצרתי את המעגלים שלי, המעגל הפנימי והאמצעי היו קלים, אבל המעגל החיצוני הקשה עלי. יכולתי רק להעלות פעילויות שהיו החלמה במפורש: פגישות, תפילה, התבוננות, שירות וכדומה.

החונכת שלי הציעה לי לחשוב אחורה, לפני שההתמכרות שלי פרצה פנימה. זה פתח עבורי את הדלת. העליתי עיסוקי יצירה מנעוריי, ובהמשך הוספתי פרקטיקות חדשות כמו פעילות גופנית. עד מהרה הופיעו פעילויות חדשות נוספות כמו אימוץ חיית מחמד ושמירה על ניקיון הבית. המעגל החיצוני שלי מתרחב כל הזמן. אחרי שעליתי קצת על דרך החלמה ובניתי את המעגל החיצוני שלי, גיליתי שיש לי להציע הרבה יותר ממין. התחלתי למצוא את הכישורים האמיתיים שלי והוצאתי אותן לפועל. לפני כן, חשבתי שאני יכולה להציע רק התנהגויות שמעמידות אותי בסיכון אמיתי, לעומת זאת עכשיו יש לי את התחושה המלאה של היכולת להציע את "האני האמיתי" שלי.