לאגו שלי קשה להביט בצורה רחבה על הכוחות והחולשות שלי, על האתגרים וההצלחות גם יחד. לאגו שלי אין פרספקטיבה. הוא חושב שמעשה אחד ויחיד שלי קובע אם אני אדם טוב או אדם רע. זה מוביל לפרפקציוניזם משתק. צעד עשירי מזכיר לנו שאנו נטעה מדי פעם, תמיד, ולכן אין שום דבר רע בלטעות. תכנית אס.איי.איי מלמדת אותנו מה לעשות אחרי שטעינו. אנו בוחנים את החלק שלנו, מודים בחלק שלנו, ואנו עורכים מעשי תיקון היכן שצריך.

כשאני פונה לכוח העליון שלי, הטעויות שלי לא מהוות סיכום כללי של הערך העצמי שלי. הן בסך הכול תקרית תקינה בחייהם של בני אדם. הפרספקטיבה הזו מאפשרת לי להרפות ונותנת תחושת חופש לחיי. טעיתי בעבר, אני ודאי אטעה בעתיד, ויש לי היום את הכלים לנקות אחרי שלכלכתי איפשהו.

אם אני ממשיך לגדול בחיי ובהחלמה, אמשיך לטעות כי אמשיך לעשות דברים חדשים. בגלל שכעת אני מפוכח ובהחלמה, יש לי סיכוי למעשה, ללמוד מהטעויות שלי.