ככל הנראה אין צעד יותר פשוט בתוך שנים־עשר הצעדים. התבקשנו להודות בטעויות שלנו במהירות כאשר אנו טועים. כולנו אנושיים, כולנו נעשה טעויות. אנחנו רגילים למרדף אחרי פרפקציוניזם, אבל מיתוס הפרפקציוניזם מתנפץ כשאנחנו מגיעים לצעד זה. לטעות, להודות בטעות, ללמוד ממנה ולנסות ולהימנע מלחזור עליה בעתיד – זה מה שאנו שואפים אליו עכשיו. ומה אם נחזור על טעויות עבר? אנו נחגוג את העובדה שאנחנו עדיין אנושיים, נעבוד על הצעדים ונמשיך להתקדם.

החופש לטעות והיכולת לשנות ולתקן מיד את אותן טעויות הן מיומנויות שאנחנו לומדים בתהליך ההחלמה. איזו מתנה! איזו מתנה זאת להיות אנשים בריאים יותר, אחראים יותר, מועילים ותורמים יותר למען החברה. ואנחנו יודעים שכשאנחנו עושים טעות, יש לנו את הכלי הנהדר הזה לנקות את הבלאגן, לא משנה אם גדולה או קטנה. בנקודה זאת ההחלמה רק ממשיכה להשתפר יותר ויותר.