"אנונימיות היא הבסיס הרוחני לכל מסורותינו, להזכירנו תמיד להעמיד עקרונות לפני האישיות."
מכורים למין אנונימיים, עמוד 95.
כאשר אני מוכן להתנתק מכל הפריטים שאני מזהה כחלק מעצמי – העבודה שלי או ארון הבגדים שלי, המכונית בה אני נוהג, הסטטוס שלי בקהילה, הצורך שלי להיות צודק – אני יכול לעמוד בהתייחדות עם הכוח העליון שלי בכניעה מוחלטת. במצב זה אני חווה כנות שהיא טהורה.
להיות עובד בין עובדים או לחוות חמלה כלפי חברי המכורים שסובלים מביא תחושה של חיבור ושלמות. אנונימי אחד מאוחד עם אנונימיים אחרים. השלמות שאני משתוקק אליה באה לידי סיפוק כשאני בכניעה זו. אני חווה תחושה חדשה של מה שחשוב ומוצא את ליבי מלא בהכרת תודה.
היום, אני יכול להרפות מאישורים מבוססי אגו ולחוות את אחדות החברותא, כשאני מוכן להרפות.