לקיחת תפקיד השירות הראשון שלי לימדה אותי ענווה. הייתי חסר סבלנות להמתין למצפון הקבוצה, כי אלוהים אולי פועל לאט מדי בשבילי בכמה מקרים. כאשר התמקדתי בעקרונות הרוחניים ושחררתי את הצרכים והרצונות האישיים, מצאתי אלוהים שזמין להנחות את הקבוצה שלי להחלטה חזקה יותר ולפתרון מקיף יותר שדיבר אל הקבוצה כולה.

המצפון של הקבוצה פגש את צרכיה ורצונותיה של הקבוצה וסיפק אותי באופן ששום החלטה ממקור־סמכות לא היתה יכולה לעשות. זה לא היה נכון או לא נכון; במקום זאת, זה היה עניין של לתת להדרכתו ולזמנו של אלוהים להוביל אותנו לעבר החלטה שמתעלה מעבר להסכמה משותפת. אני עדיין עובד כדי לחפש את הרצון של אלוהים שלי בחיים שלי ובחוויית הקבוצה. אני מתרגל כניעה כאשר אני לוקח תפקידי שירות. כאשר אני נכנע, מעגל האמון גדל.