"מערכות היחסים הקרובות ביותר שלנו עשויות להעמיד את האתגרים הרבים ביותר בנוגע לכנות, לחמלה וליושרה שלנו, אך לעיתים קרובות אנו מתוגמלים מעבר לציפיותינו."
מכורים למין אנונימיים, עמוד 61.
חברה מכורה התקשרה אליי היום ואמרה לי שהיא מקיימת קשר עם גבר שאיתה היא היתה גרה. בעבר היא פנתה לקבוצה ואליי לקבל תמיכה בהתרחקות מהגבר הזה. אני מפחד כי אני חושש שמישהי שאכפת לי ממנה מתנהגת בצורה כזו. כמוני, גם לה יש לה היסטוריה של הרס עצמי. היא לא התקשרה כדי לבקש ממני אישור; היא לא צריכה את זה. היא יודעת שהתוכנית שאנו עוקבים אחריה מחייבת כנות קפדנית. היא יודעת שאם החברים, החברות והקבוצה אמורים להיות כלי חשוב בהחלמה שלה, היא צריכה לשתף בכנות.
היא גם ידעה מה תהיה התגובה שלי. כנות היא רחוב דו כיווני. אם אני רוצה להיות עבורה לתועלת כלשהי וגם עבור ההחלמה שלי, אני צריך להיות כן איתה. אמרתי לה באופן נחרץ שאני מפחד שהיא מכינה את עצמה להיפגע וליפול. הזכרתי לה שבלי קשר לתוצאה, עדיין אכפת לי ממנה ושהיא תמיד רצויה בפגישה. אולי הקשר שלה יהיה שונה הפעם, אולי לא, זה בוודאי לא בשליטתי. אבל אני יודע שאם הייסורים שלה יחזרו, יש לה מקום בטוח ואנשים אכפתיים לפנות אליהם. אני גם יודע שאם מערכת יחסים זו תתגלה כמשהו מיטיב, יש לה אנשים שיחגגו איתה.
היום אני אזכור את חשיבותה של כנות עם ענווה.