תמיד הייתה לי גישה מהודרת של אחריות. חשבתי שאני נעלה על אחרים בהיותי מנומסת ובעלת אידיאלים נעלים. הבעיה בלהיות כל הזמן במה שחשבתי שהוא יושרה מוסרית, היא שלעתים קרובות נשארתי מחוץ לפעילויות מהנות ומעניינות עם אנשים אחרים. מצאתי את עצמי בודדה, מתוסכלת, ומלאת טינה, והשתמשתי ברגשות האלה כדי להצדיק השתתפות בהתנהגות מפוקפקת. הייתי צריכה לגנוב את מה שחשבתי שאני צריכה כדי לשרוד.

עכשיו אני לוקחת יותר אחריות על החיים שלי. החסך שלי היה תוצאה של השקפה צרה ומעוותת על העולם. אני מרפה מהאשמה ולומדת לקבל אהבה ותמיכה מחדש. אין לי יותר חשבון לסגור. אני לא צריכה לנצל אחרים, הם לא חייבים לי דבר. הכוח העליון שלי והתוכנית מראים לי כיצד לספק את צרכי.