"חוסר ההסכמה הוא חלק טבעי של כל קהילה בריאה."

מכורים למין אנונימיים, עמוד 78.

כשאני אומר שהייתי שמח להקים חברותא בשם "נמנעי סכסוך אנונימיים", אני אומר זאת לא לגמרי בצחוק. כשגדלתי בבית הוריי, אחיי ואני פעמים רבות כיסינו את עצמנו עם שמיכות מתוך אימה, כששמענו איך אבינו השיכור שלנו רב עם אמא, לפעמים בקשר למשהו שאחד מאיתנו עשה. כך גדלתי, מפחד מכל חוסר הסכמה ובלי כלים לנהל סכסוך. לפעמים כשהתגלה חוסר הסכמה כלשהו, הייתי ממש רועד מפחד, פיזית. הפחד הזה חיבל קשות ביכולת שלי לפתח אינטימיות, והוסיף דלק להתמכרות שלי למין.

קונפליקט הוא חלק מכל מערכת יחסים בריאה. אני רוצה מערכת יחסים בריאה, כך שעליי להתמודד עם הפחדים שלי וללמוד דרך בריאה ובוגרת להתנהל במצבי סכסוך. במילים אחרות, עליי להשתנות. השינוי הזה היה קשה לי במיוחד, אך כעת יש לי את התכנית.

אני מודה בחוסר האונים ביחס לילדות שלי והשפעותיה עליי ומודה שיש צורך בכוח גדול ממני שיחזיר אותי לשפיות. אני מחליט להתמודד איתו באמצעות העזרה של הכוח העליון. אני עורך חשבון נפש מוסרי לגבי הקונפליקטים שלי ולגבי הפחדים הנלווים אליהם ומשתף זאת עם החונך שלי ועם חברים לדרך. אני נוקט כאן כנות בלתי מתפשרת – כמה מפחיד! אני מוכן שאלוהים יסיר ממני את הפחד הזה, ואז מבקש ממנו להסיר את הפחד ולקבל במקומו חכמה. אני מבקש עזרה חיצונית. אני מיישם דברים אלו בכל תחומי חיי ואני מודה בכנות אם אני מתנהל בצורה לא מוצלחת. בכל פעם שאני משתמש בכלי הזה מול פחד, אני מקבל ביטחון וכוח.

אולי אני מרגיש מאוים, אבל היום עומדים לזכותי כלים שעובדים באמת.