אני יודע שאני חסר אונים בנוגע להתמכרות שלי למין, אני אסיר תודה על כך שאס.איי.איי סייעה לי למצוא כוח שדרכו אני יכול להשתנות ולגדול.

יש עוד סוג של חוסר אונים שאיתו אני נאבק, הוא מגיע כאשר אירועי העולם נראים כאילו שהשתגעו – אסונות טבע, אלימות אנושית, עוול וכו'. הניסיונות שלי לשלוט בהתמכרות שלי עוררו מגוון פגמי אופי כגון, רחמים עצמיים, הכחשה, בושה וטינה.

חוסר האונים שלי בנוגע לאירועים בעולם מעורר פגמים כמו זעם, הכחשה וציניות. אני רוצה לגרום לדברים רעים להפסיק ולהעניש את כל מי שתורם להם. אני מתפתה למרירות הלב והנפש, משום שמרירות נראית מלאת עוצמה. הפיתויים לכעס ולציניות, כמו גם הדחפים לחפש כוח, הם טבעיים. עם זאת, ההיסטוריה שלי מראה כי הליכה בעקבות נטיותיי הטבעיות כמעט תמיד מובילה לבעיות. אני צריך ליישם את שנים־עשר הצעדים גם כאן, וללמוד את האופי המדויק שלי.

ההחלמה לימדה אותי כי: לפעול על פגמי האופי רק עושה את המצב יותר גרוע. הזירה שלי לפעולה היא תמיד רק כאן ועכשיו.

אם אני נכנע, הכוח העליון שלי ינחה אותי מה אני אמור, אם בכלל, לעשות במצב. כאשר הכוח העליון שלי מנחה אותי, אני יכול לפעול מתוך אהבה.

אני אף פעם לא חסר אונים לחלוטין. אני יכול להתפלל לאומץ, לכוח ולהדרכה.