לאחרונה, הרגשתי שככל שאני נכונה יותר למסור את עצמי להשגחתו של הכוח העליון, כך יותר דלתות נפתחות בפני. אני מכירה תודה על ההזדמנויות שההחלמה נתנה לי. אך הדלת החשובה ביותר הייתה הדלת שבה נכנסתי לפגישת הצעדים הראשונה שלי ואני לא יודעת אם הייתי מסוגלת לעשות זאת לבד. עמדתי מול הדלת מספר רגעים שנראו בעיני כמו נצח. אחז בי פחד שלא לגמרי הבנתי את טבעו.

נכנס לשם אדם שסחב איתו כמה מצרכים. הוא שאל אותי אם אני מחפשת את החדר של איי.איי? הנעתי את ראשי בשלילה ודמעתי. הוא גחן אלי ולחש: אס.איי.איי"?

בקושי יכולתי לזוז, אך הנעתי את ראשי לחיוב והוא הראה לי בתנועת כתף פשוט להיכנס בדלת. הוא שאל אם אני יכולה לפתוח את הדלת עבורו. זו הייתה בקשה פשוטה למדי – אז הסכמתי. כיוון שהדלת הייתה כבר פתוחה, אז נכנסתי פנימה. בפעם הראשונה, הייתי כל־כך חסומה מהפחד שפשוט לא שמעתי כלום. הפחד התגבר כשקלטתי שאני האישה היחידה בחדר. האיש שנכנס התיישב לידיי והציע לי כמה חוברות של התכנית. המחווה הפשוטה הזו הרגיעה את הפחדים שלי ועזרה לי להקשיב. אחרי ששמעתי שיתוף אחד בלבד, ידעתי שהגעתי הביתה. ידעתי שהכוח העליון שלי בחר את המפגש הזה עבורי. התקבלתי בזרועות פתוחות ולעולם לא הפסקתי להרגיש את האהבה ואת הדאגה הכנה שהחברים בקבוצה שיתפו איתי.