חששתי מעט מההגעה לפגישה הראשונה שלי במכורים למין אנונימיים. פחדתי שאמצא חדר מלא בסוטים לא מגולחים, מזילי ריר במעילי גשם. מה שמצאתי במקום זאת היו אנשים נחמדים לחלוטין ורגילים שהיו במקרה עם אותה ההתמכרות שיש לי. פגשתי אנשים שהיו רגילים להשתמש כפי שאני עשיתי, אבל חלקם היו מפוכחים במשך שנים. שמעתי חברים משתפים ביושר ובגלוי על דברים שמעולם לא דיברתי עליהם עם אף אחד. הפתיחות שלהם נתנה לי אישור להיות כן גם.

כששיתפתי על חיי הסודיים של השימושים, המבוכה והבושה נפלו. הצלחתי להתמודד עם הבעיה שלי ולקבל עזרה מחברים אחרים ומכוח גדול ממני. זה היה בפגישות כששמעתי על הפתרון שבשנים־עשר הצעדים, התחברתי מחדש לרוחניות שלי והתחלתי להצטרף שוב למין האנושי.