טינה היא זיהום מהעבר שחוסם בחירות בריאות בהווה. זיכרונות התעללות משתהים ועלולים לעבור לאינטראקציות של היום, עם אנשים שלא התעללו בי בעבר. לפעמים אני מחזיק בטינות כמו פרסים מקרבות ישנים. לפעמים אני תוהה אם הטינות הללו אינן רכושי היקר ביותר, כיוון שאני יכול להתלות בהן אפילו כאשר אני מאבד מערכות יחסים או נכסים יקרי ערך רבים אחרים.

הביטוי "רק להיום" מזכיר לי שאני צריך לעבוד את ההחלמה שלי רק עבור היום הזה ולא לכל שארית חיי. זה יכול גם להזכיר לי לא לעצב, ולא להסתכל על הבחירות והאינטראקציות האישיות של היום, לאור הניסיונות הגרועים ביותר בעברי. על־ידי שחרור הטינה אני יכול להשתחרר מזיהום מהעבר, כך שאוכל להיות אדם אוהב היום בכל האינטראקציות שלי עם אחרים.

במקום להפוך את הטינות שלי לנכס המוערך ביותר שלי, אוכל לאפשר למערכות יחסים ואינטראקציות היומיומיות שלי להעניק לי זיכרונות יקרי ערך, ומערכות יחסים שהן אוהבות ואדיבות.