סוגיה שעולה בפני רוב המכורים המחלימים בחברותא שלנו היא שעבודת התכנית של מכורים למין אנונימיים שונה מעבודת התכנית בחלק מחברותות אחרות, בכך שאיננו רוצים להימנע לחלוטין מיחסי המין (בשונה ממכורים לאלכוהול באיי.איי). אנו מחפשים להימנע מהתנהגות מינית שהיא כפייתית, לא בריאה לנו או מסוכנת.

בהחלמה שלי, מצאתי שמין ואהבה תמיד איכשהו הסתדרו לי בנפרד אחד מהשני. כתוצאה מכך נוצרה מציאות מוזרה, והיא שלא רציתי לקיים יחסי מין עם בעלי דווקא מפני שאהבתי אותו. בעלי התקשה להבין זאת, בעוד שאחיי ואחיותיי בהחלמה הבינו אותי מצוין.

למעשה, הפסדתי את האינטימיות. איבדתי את היכולת להתחבר לעומק עם כל אדם – לא בהכרח באופן מיני, אלא בצורה שמאפשרת לי לראות את הפנימיות של האדם האחר, לראות את מי שהוא באמת. באותה מידה, לא יכולתי לאפשר להם לראות את האני האמיתי שלי.

מציאה מחודשת של האינטימיות שימשה כמפתח־אינטימיות שאין לה דבר וחצי דבר עם מין, אינטימיות המאפשרת לי להתחבר יותר לעומק עם אדם אחר. לאחר שגיליתי זאת, המיניות שלי התחילה לראשונה להיות בריאה. זה לא קרה בן לילה, אך כל העבודה הקשה והבכי בדרך היו בהחלט שווים את התוצאה.