"מה נתנה לי ההחלמה? הכל. ההחלמה עשתה חסד עם כל ההיבטים של חיי."

מכורים למין אנונימיים, עמוד 316.

אני כל־כך אסיר תודה על היותי מכור למין! אם אתם חושבים שאני משוגע, אני לגמרי אבין את זה. השימוש שלי גרם לי לדיסוננס קוגניטיבי. לא ממש רציתי להיות האדם שכביכול הייתי כאשר פעלתי בדפוסי המחלה. רציתי להיות אדם אוהב, אבל פשוט לא הצלחתי להפסיק להשתמש, וזה הרג את פנימיותי. בכל אופן, בעקבות ההרס שגרמה התמכרותי למין, התחלתי ללכת לפגישות אס.איי.איי, מה שניתן להגדיר כהחלטה הכי טובה שעשיתי אי פעם.

לא רק שאני חופשי מהתנהגויות המעגל הפנימי במשך יותר משנה, אלא אף התברכתי במתנות שלא העזתי לדמיין שאזכה בהן. נהייתי כן יותר עם עצמי ועם אחרים, במידה שלא חשבתי לאפשרית. התחלתי להיות מחובר באמת לאחרים וחוויתי אינטימיות אמיתית. התחברתי עם כמה אנשים מדהימים. אני גם מתחיל לאהוב ולקבל את עצמי. אני מתחיל להיות אמיץ. אני לומד כיצד להתנהל בצורה בריאה עם רגשותיי. אני הופך להיות אדם שלם.

אני אסיר תודה לתוכנית הזאת, לאנשים המדהימים שנמצאים בה ולכוח העליון שלי, אשר מכוון את החלמתי. שום דבר מזה לא היה קורה אם לא הייתי חולה ואומלל מספיק כך שאתקל, מבויש והמום, בדלתותיה של חברותת אס.איי.איי.

לא היה לי שמץ של מושג כי ההחלמה טומנת בחובה הרבה יותר מפוכחות. אני נרפא, ואני חי.