בשלב המוקדם של ההחלמה שלי, הגרסה התת מודעת שלי לצעד שתיים הייתה שאלוהים ישיב אותי לשפיות אחרי שאוכיח שאני ראוי לכך. האמנתי שאין לי כל ערך בתור בן אדם ושעליי להוכיח שאני ראוי לאהבה. במילים אחרות, חשבתי שעלי לשפץ את עצמי לפני שאוכל לבקש מאלוהים עזרה.

בהחלמה, הרגשתי שהזרע נשתל כשביקשתי עזרה בפעם הראשונה ואלוהים השקה את הקרקע באהבה והאיר עליי את אורו מעניק החיים. כעת אני גדל בחסדו של אלוהים, ומאפשר את הגדילה, בצעדים קטנים בכל פעם, בכך שאני עובד את התכנית. טרם סיימתי את תהליך הגדילה. אין זה הוגן לצפות ממני שאראה כמו צמח מפותח לגמרי כשטרם הגעתי לזה. אני בדיוק היכן שעליי להיות מבחינת ההתפתחות שלי. הכוח העליון שלי רוצה לטפח אותי ככל שאני גדל, ולא להאשים אותי בזה שאני לא הפכתי כבר למישהו שאני עדיין לא.

אני לא צריך להרוויח את האהבה או אישור של אלוהים. אלוהים מכיר אותי ומסייע לי לגדול. היום אשמח בהתקדמות שאני עושה ואקבל את עצמי בדיוק היכן שאני במסע ההחלמה שלי.