"אלוהים כפי הבנתי רוצה שאנקוט בפעולה. הגיע הזמן לצמוח, להניח את רגלי על האדמה ולא להיות קורבן יותר. שוב, קל יותר לומר מאשר לעשות."
מכורים למין אנונימיים, עמוד 243.
כאשר עמדתי בפני צעד שמונה, חשבתי שפשוט אתחיל. אך להפך – היו לי סיבות לדחות את זה, מאורעות ותאונות. שנה לאחר מכן אפילו לא התחלתי.
מה עצר אותי? במילה אחת, טינה. חשבתי שהנחתי את הטינות שלי בצד, אבל זה לא היה המקרה. הייתי צריכה להיות מוכנה בכנות לשחרר את כל התירוצים, להסתכל רק על מה שעשיתי, לא על למה עשיתי את זה.
זה היה כלי העבודה של צעד שמונה. עד שלא הייתי מוכנה לעשות את זה, אפילו לא התחלתי את צעד שמונה. מוכנות הייתה המפתח. ברגע שהתחלתי להיות מוכנה, הכול זרם משם.
נכונות היא המפתח.