פרק הזמן, בין הגעתי לתחתית ועד לרגע שדיברתי את המילה האחרונה של מעשי הכפרה שלי לאדם אהוב קרוב, היה תשע שנים ארוכות. אני תמיד אזכור את הערב שאמרתי לראשונה וידוי על מעשיי, דרך מעטה בלתי־ניתן להתגברות של כאב וחרטה. שיתפתי את התנהגויותיי ההתמכרותיות הגרועות ביותר ובקושי יכולתי להביט בפנים הדומעות שמולי.

מגובה על־ידי אלוהים אוהב, שנים של החלמה, ובעזרת החונך שלי, גיליתי לאדם אהוב את הצער שחשתי לגבי הפעולות שלי וכמה אני רוצה שחיי ישקפו את השינויים שאני מחפש.

התוכנית אז נתנה לי את המתנות שלא יכולתי לחזות מראש. בעקבות ההסבר שלי על רגשות, תקווה ורצון להמשך צמיחה רוחנית, הגיע הזמן שאהובי ישתף. מה שקיבלתי היה בהתחלה כנות קשה. כאב, אכזבה ובגידה היו מילים ששימשו אותו עם להב לוהט של האמת. אבל שמעתי גם את המילים שינוי, ריפוי ואפילו גאווה.

עכשיו מצאתי את עצמי מסוגל לקבל מילים חיוביות של עידוד מצד אדם אחר. הענקת וקבלת כבוד, אהבה, והכרת תודה הפכו להיות טבעיים כשהתחלתי ללכת בדרך של חיים של מעשי כפרה.