הרבה אנשים נתקעים בצעד שתיים, משתי סיבות עיקריות. חלק מעולם לא האמינו והתקשו כפליים למצוא אמונה עכשיו, אחרי כל הסבל שההתמכרות שלהם גרמה. אחרים, כמוני, האמינו בכנות, אבל האלוהים שחשבתי שאני מכיר לא ריפא את ההתמכרות שלי. דמותו של אלוהים הושחטה בשבילי תחת ההתמכרות. להסתמך על האלוהים הישן שלי היה כמו לבקש מההתמכרות שלי לספק החלמה. חפשתי אלוהים חדש – אבל מצאתי שוב ושוב את הישן.

בייאוש, ניסיתי גישה מעשית פשוטה: אספתי בסיס נתונים רוחני במשך שלושים יום. רשמתי ראיות של התוכנית או פעילותו של כוח עליון בחיי ובחייהם של אחרים בתוכנית. צירפתי למאגר נקודות, כגון ימים נקיים ללא דחפים, ימים בהם עשיתי משהו שונה בתגובה לדחף מוכר, או הזדמנות חדשה לגדילה או לעזרה. ציינתי את השיפור לטובה בחייהם של האנשים בהחלמה. לא קראתי את ההערות שלי, פשוט אספתי אותן.

לאחר שלושים יום, התיישבתי עם הרשימות שלי ועם החונך. המסלול הכללי של התמכרות הוא של התדרדרות. אבל הנתונים שלי הצביע על משהו אחר, שמשהו גדול פועל בחיי ובחייהם של אנשים סביבי. התחלתי לראות שהכוח העליון שלי היה שם כל הזמן.