"לחזור לשפיות זה לגלות מחדש את הטבע הרוחני שהיה לנו תמיד אבל הוסתר על־ידי אי השפיות של המחלה שלנו."
מכורים למין אנונימיים, עמוד 26.
גיליתי שחוסר האונים שלי עמוק בהרבה מרק שימוש, שההתנהגויות אינן אלא סימפטום של מחלה רוחנית גדולה יותר. חשבתי שאני יכול סומך על עצמי, אבל הסתמכות עצמית היא מיתוס, השקר הגדול מכולם. במשך עשרות שנים הפכתי את המין מבלי משים למקור הכוח הגבוה ביותר שלי, וסמכתי עליו לנוחות, סיפוק, ערך, משמעות, ביטחון, שליטה, איך שתרצו לקרוא לזה. החלפת היוצר שלי במשהו שנוצר, ככוח העליון שלי, היא המחלה הרוחנית שהזינה את השימושים וההרס העצמי וחוללה כאוס וסבל בחיי.
חיי הראו שאני נוצרתי להיות תלוי בכוח גבוה יותר. הבחירה היחידה שלי היא לאיזה כוח אפנה. מיניות היא חלק חשוב מההוויה האנושית ומתנה מהכוח העליון שלי, אך יחסי מין מעולם לא נועדו לפתור את הבעיות שלי. העבודה בתוכנית של אס.איי.איי. ובמיוחד שנים־עשר הצעדים, נותנת לי כלים וחופש לבחור תלות בכוח עליון לפי הבנתי. אחרי כל־כך הרבה שנים ששירתי אובססיה כפייתית, אני יכול בקלות ליפול חזרה לדפוס הזה אם אני לא מצליח לשמור על מצבי הרוחני. הסימפטומים בוודאי יופיעו שוב ושוב יפעלו ויהרסו את חיי. אני סובל ממחלה רוחנית. למרבה המזל, יש לזה פתרון רוחני.
כיום אני בוחר תלות, לא באובססיה, אלא ביוצר שלי.