חלק מהענווה שלנו היא בקשה מהכוח העליון להסיר את פגמי האופי שלי – היא המוכנות ליישם סבלנות על בסיס יומיומי ואמון מלא. ענדתי תג שהיה כתוב עליו "האמן בכל לבך" וזה עזר לי לזכור ולשנן זאת לעצמי.

בתור מכורה, אני חשה בנוח בצורת החשיבה הרגילה שלי: שחור או לבן, הכול או כלום, כעת או לעולם לא. לעומת זאת, הנכונות לחוות בהדרגה צעדים קטנים של החלמה דורשת ממני נכונות, אמון, ראש פתוח ונכונות לכניעה. עליי ליישם זאת יום־יום ושעה־שעה. אני לומדת לסגל צורות חשובה חדשות – כאלו שעובדות עבורי.

בתהליך הזה, אני רואה את חסדו האינסופי ואהבתו של הכוח העליון. הרכות שלו מלמדת אותי שאני ראוי היום לאמון, להערכה ולכבוד. אני נהנית מהקצב שהכוח העליון מכתיב לי, מהעיתוי ומהמקצב.