במהלך שיחת רעים אחרי קבוצה טלפונית, אמרתי שכל אחד מהחברים שיתף על כך שהוא עשה משהו מופלא השבוע. מישהו שהצטרף לפגישה באיחור, ביקש שנספר, גם אם בתמצות, על אותם מעשים מופלאים. לאחר דממה של רגע או שניים, שיתפתי על השבוע האחרון שלי. הסברתי שגם אם אני מתמודד עם משהו בחיי, אני לא מנסה לברוח מהכאב הרגשי על־ידי שימוש. אני מבקש תמיכה מאחרים דרך שיחות הטלפון, במקום להתבודד, כפי שהייתי עושה קודם לכן. כעת אני עושה עבודת צעדים שמסייעת לי להתמודד עם האתגרים בחיי, במקום להיתקע בחוסר פעולה, כפי שהייתי נוהג בעבר. ואני מוסר דברים לכוח העליון שלי, במקום לנסות ולחשב את הכול לבד, כפי שנהגתי בעבר. זהו נס עבורי!

פעמים רבות, איני מצליח לראות את נס ההחלמה שלי כי אני לא מביט במקום היכן שאני מתקדם בו. הייתי רוצה להיות מתקדם יותר או לעשות משהו שמישהו אחר עושה, אך ההשוואה העצמית לאחרים אינה משרתת אותי בשום דרך. לעומת זאת, השוואה עצמית עם עצמי כפי שהייתי פעם, תוך כדי ההכרה בשינויים ובגדילה שעברתי, נותנים לי תחושה של פליאה והערכה עצמית.

אקדיש רגע של חשבון נפש לתהליך שלי ואכיר בחדווה ובהכרת תודה את ההחלמה שלי בתור מה שהיא – נס אמיתי.