כאשר הגעתי מהתמכרות פעילה אל החלמה, איים עלי עצם הרעיון של להיות כן לגבי הטבע המדויק של רוב הדברים בנוגע אלי, ועל אחת כמה וכמה לגבי הטעויות שלי.

הנסיון מלמד שלהיות כן בצעד הראשון מביא מתנות כמו אמון, פתיחות, כניעה ואפילו קצת אומץ – אומץ להמשיך את הגילוי.

עבודת הצעד החמישי עם החונך שלי עזרה לי להבדיל בין הדברים שעשיתי ובין האני האמיתי שלי. עשיתי את הדברים הללו ואני אחראי עליהם, אבל הפעולות האלו הן לא האני האמיתי שלי ולא נובעות ממנו. למעשה, הן משקפות צד חולה שלי. ראיית הדברים שעשיתי כנפרדים מעצמי האמיתי נתן לי תקווה ששינוי אפשרי באמת. דרך התהליך הזה קיבלתי את המתנה של עוד אומץ – אומץ להמשיך את המסע אל תוך הבנה וגדילה.

עבודת צעד עשר על בסיס יומיומי עוזרת לי לראות עוד מהדברים שאני עושה שלא עומדים בקנה אחד עם הערכים שלי או ההחלמה שלי. ראיית טבען של הטעויות האלה עוזרת לי לבחור בפעולות אחרות, כולל צעד שבע. כתוצאה מכך, דרך ההתבוננות, אני יכול למצוא אפילו עוד אומץ בחיי – אומץ לחיות את החיים בתנאים של החיים.