"ככל שאנו משחררים את הדרכים הישנות של התמודדות עם אתגרי החיים ומפתחים אמונה שאלוהים יגלה דרכים חדשות בחיינו, רבים מאתנו מקבלים תמונה רחבה יותר לגבי השאלה מהם חיי ההחלמה."
מכורים למין אנונימיים, עמוד 43.
לאחרונה, הכוח העליון שלי שחרר אותי מפגם האופי של פחד להיות לבד. קיבלתי את האומץ ואת העוצמה הנדרשים על־מנת לסיים את מערכת היחסים שלא הייתה בריאה. אני אישה בת 40 ולראשונה מאז שהייתי ילדה בת 12, אני גרה לבד ללא חבר.
קיבלתי את ההצעה לרשום את המטרות והשאיפות שלי בחיים: לטייל, להחזיר את הלוואת הלימודים, לעזור לבת שלי לשלם על לימודי המכללה, לחזק קשרים בריאים עם נשים אחרות, לבלות עם המשפחה. התפעלתי בכנות לגלות שאף אחת ממטרות חיי לא כללה גבר. מאחר והצורך הראשון שלי בתוך ההתמכרות היה לחפש את הקבלה ואת תשומת הלב של גבר, ולא משנה באיזה מחיר.
החופש החדש שלי הוא בגדר מתנה מהכוח העליון שלי על עבודת ההחלמה. יש לי רגעי חולשה, המזכירים לי שאני עדיין מכורה למין. לכן אני מתפללת לכוח העליון שייקח ממני את פגמי האופי שלי, על־מנת שאוכל להתמקד במטרות ובשאיפות האמיתיות שלי.
אני מוכנה לעשות את עבודת ההחלמה "ברגליים שלי", כדי להיות מוכנה שאלוהים ישחרר אותי מפגמי האופי שלי.