פגמי האופי שלי גרמו לי לבצע התנהגויות שבחיים לא הייתי חושב שבן אדם שפוי מסוגל לעשות. ברבות מההתנהגויות האלו היו נפגעים, ישירים ועקיפים. צעד שמונה דרש ממני ליצור רשימה של האנשים שפגעתי בהם. בצעד תשע, בהדרכת החונך שלי, אני עושה מעשי תיקון, בזמן הנכון ובדרך המתאימה – פנים אל פנים, במכתב, או בצורה עקיפה מבלי ידיעתו של הצד הנפגע.

הבן שלי היה ברשימה של הנפגעים הישירים. אני זוכר איך היד שלי רעדה מרוב רגשות אשמה כשכתבתי את שמו ברשימה. אמנם לא החמצתי את כל הילדות שלו – אבל אני בהחלט זוכר אכזבות רבות שנגרמו לו מההיעדרויות שלי – היעדרויות שבהן הייתי משתמש. בעידוד של החונך שלי וחברים מחלימים אחרים, ועל־ידי הרגשה עמוקה בלב של אלוהים אוהב, השלמתי את הרשימה שהייתה כנה, למרות שהרכבתה כאבה לי מאד.

מאוחר יותר, עמדתי פנים אל פנים מול גבר צעיר שהיה גבוה ממני בראש. דמיינתי שהצל שלו היה לא של גבר, אלא של ילד קטן שאבא שלו נעדר יותר מדי ימים מהבית. הודיתי בחלק שלי, וביטאתי את החרטה הכנה ואת הרצון הכן שלי לעשות את הדברים נכון כעת. לא הצלחתי להחניק את הדמעות כשהתחבקנו ואמרתי לו כמה הקשר שלנו חשוב לי.