כשהתחלתי להגיע לפגישות שנים־עשר הצעדים בפעמים הראשונות, לא הייתי בטוח שזה בשבילי. עדיין רציתי להשתמש בתום הפגישות. הרגשתי בודד, מטורף וחסר תוחלת והתקשרתי כדי להשתמש ולא כדי לקרוא לעזרה. אך המשכתי להגיע למפגשים וגיליתי שככל שהזמן חולף, אם אני מתמיד במפגשים, היו לי פחות מחשבות מטורפות וחולניות ודברים שחברים שיתפו עלו אל פני השטח בזמן הצורך.

פעם אחת חזרתי הביתה מותש, רציתי להשתמש, וזכרתי שמישהו שיתף על חיבור לכוח עליון דרך החיבור לטבע ולמשבי רוח חזקה. באותו רגע ראיתי בחלוני את הרוח בצמרות העצים וחשתי בנוכחותו של הכוח העליון. נרגעתי והרצון להשתמש חלף כמו שבא.