ביססתי את המעגלים שלי לפני הניקיון ומצאתי שאני נמצא הרבה יותר זמן במעגל האמצעי שלי, מבמעגל הפנימי שלי. אם רק אוכל להישאר במעגל האמצעי שלי, חשבתי לעצמי, אולי לא ארגיש כל־כך מדוכדך. לפחות לא אצטרך לאפס את הניקיון. אך המעגל האמצעי תמיד מוביל רק לכיוון אחד.

אתר השימושים האהוב עלי נמצא בערך שלושים קילומטר מהבית. לרוב הייתי נוסע לשם בסביבות 11 בלילה. הייתי מרגיש שינויים פיזיים ממש מעצם הציפייה. לרכב שלי היה רצון משלו ואני רק הצטרפתי כנוסע.

הייתי אומר לעצמי שאשאר שם רק עד שעה מסוימת, אבל לפני ששמתי לב היה כבר שש בבוקר והייתי צריך למהר הביתה ולחזור לעבודה אחרי עוד לילה בלי שינה. הייתי מבטיח לעצמי לא לעשות זאת שוב לעולם, אך לאחר מספר שעות מנוחה, באותו ערב, הייתי שוב במחזוריות השימוש.

אך המודעות למעגלים בכל זאת השפיעה, והתחלתי לחזור הביתה מוקדם יותר. ואז, לילה אחד, כשנהגתי כדי להשתמש, היה לי לפתע הבזק של בהירות ואמרתי לעצמי: "אני לא באמת רוצה לעשות את זה". הסתובבתי וחזרתי הביתה. הרכב שלי והחלמה שלי הגיעו לנקודת מפנה. מעגל אמצעי מוגדר היטב עזר לי לזהות את המחזוריות, ובסופו של דבר להישאר מחוץ למעגל הפנימי שלי.