"סמכנו שאלוהים לא ישלח לנו יותר מה שאנו מסוגלים להתמודד."

החלמה מהימנעות מינית כפייתית.

כשהגעתי להחלמה, חשתי מוצפת. בדיוק לאחרונה נפרדתי מבעלי, שבגד בי. לא חושבת שהייתי מסוגלת לעשות את זה, בטח לא בתור אמא של ילד עם צרכים מיוחדים. בלילה הראשון הבן היה צריך ללון בבית החדש של אבא. מיד מצאתי גבר כלשהו והבאתי אותו הביתה. בן שלי בן השש ואבא שלו תפסו אותי "על חם", כיוון שלבן בדיוק היה התקף אסטמה והתרופה שלו הייתה אצלי בבית.

נכנסתי לדיכאון. הפסקתי לטפל בעצמי וגם בבן שלי. כמעט איבדתי את המשמורת עליו. אני מאמינה שאלוהים דאג לי. חברה שלי שמלמדת חינוך מיני שמעה כמה אני היסטרית סביב האחריות שלי והשימושים. היא הציעה לי החלמה מהתמכרות למין והכירה לי אישה שהפכה לחונכת שלי.

החונכת הציעה לי לרשום לעצמי את תפילת השלווה ולהגיד אותה על בסיס יומיומי. עבדנו ביחד במשך שש־עשרה שנים – לפני שהיא נפטרה מסרטן. חיי השתפרו וכך גם חייו של בני. הבן שלי אומר שהחונכת שלי הצילה את חייו – כי היא הצילה אותי.

אני מאמינה שהכוח העליון לעולם לא ייתן לי יותר ממה שאני מסוגלת לשאת. היום אסמוך על זה שכוח עליון ידאג לי.