להיות מכורה למין דורש זהירות מסוימת. לפעמים נראה שההתמכרות שלי נכנסת לנסיגה. אני חופשייה מדחפים מיניים לא הולמים. אני חושבת שיתכן שכל העבודה שעשיתי על הצעדים ועל עצמי, וכל הטיפול שעברתי, ריפאו אותי. אני מתחילה להרגיש שאני יכולה ללכת לפגישות, אבל לא צריכה לדאוג ממעידה.

באופן קבוע, מופיע משהו שמטרגר אותי ומעמיד אותי על טעותי. זה מאכזב, אבל זה בסדר. אני מכורה למין.

אבל יש הגנה מפני המחלה הזו. אני חייבת להודות על בסיס יומי שאני מכורה למין, ולמסור את ההתמכרות שלי לכוח העליון שלי. מצאתי שהכי קל לעשות זאת בתחילת היום שלי כשאני מתעוררת, לפני שאני פותחת את הנייד או מפעילה את המחשב שלי. לפעמים אני מדמיינת שאני עוטפת את ההתמכרות שלי ונותנת אותה לכוח העליון שלי. אני מתפללת שהיום שלי יהיה מפוכח ולא ישלט בידי ההתמכרות שלי. עבורי ההפוגה הזו נמשכת יום אחד. חיי יהיו בלתי ניתנים לניהול אם אחשוב אחרת.

בסוף היום, אני סוקרת את היום שלי ומגלה באסירות תודה שתפילתי נענתה.