לפני מספר שנים, היה קשה למצוא בתוכנית יותר מכמה נשים בודדות פה ושם. מצב זה משתנה במהירות. ובכל זאת, זה עדיין די שכיח למצוא רק אישה או שתיים בחדר, וכן, זה יכול להיות מפחיד, במיוחד בהתחלה.

אני מזכירה לעצמי שהתמכרות למין היא מחלה שאינה מפלה, היא משפיעה על כל מגדר ובכל מעמד ומצב. גם הנשים וגם הגברים בחדר נמצאים שם עם אותה מטרה – החלמה. בנוסף, אני גם מזכירה לעצמי שאין דבר שעומד ביני לבין דלת היציאה ואם אני מרגישה מטורגרת, מפוחדת, מאויימת או כל תחושה של אי נוחות, אני חופשייה לצאת.

עם זאת, בדרך כלל אני מוצאת שלפחות גבר אחד בחדר יצא מגדרו כדי לגרום לי להרגיש רצויה ובטוחה. די בקרוב נשים נוספות יצטרפו ואני אוכל להיות זו שתקבל את פניהן בזרועות פתוחות.