"המעגלים שלנו לא חקוקים באבן לנצח."

מכורים למין אנונימיים, עמוד 16.

פעם אחת, בזמן שהתפללתי וישבתי בשקט בהמתנה למענה כלשהו, שמתי לב לחוסר הנוחות שלי לגבי המסר שאני עשוי לקבל. התפללתי על התנהגויות מסוימות שהפכו לבעיה בחיי ועל שינוי מיקוד שאולי אני צריך לאמץ בהחלמה שלי כדי להתמודד אתן.

כבר עברתי על המעגלים שלי עם החונך שלי. נראה מוזר שהם ידרשו עדכון. התגובה הרגשית שלי לרעיון הזה היתה התנגדות – זה עשוי להצריך עבודה.

בתחילת ההחלמה, הייתי מוכן לעשות את השינויים שנדרשו להוציא אותי מהכאב המיידי שהרגשתי. ההשלכות הקשות ביותר של ההתמכרות שלי נשרו כשהתחלתי להימנע מהתנהגויות המעגל הפנימי שלי, אבל בלי הקטסטרופות הצפויות שהניעו את השינוי הראשוני, הפכתי לשאנן. ככל שהמודעות שלי גברה, התנהגויות שלא הכנסתי למעגל הפנימי שלי התגלו כשנויות במחלוקת בגלל ההשפעה שלהן.

הפעולה הראשונה שלי הייתה לתת שם להתנהגות ולהכיר בכך שהיא מעלה סימני שאלה, לכל הפחות. התפללתי על כך ואז לקחתי את זה לחונך שלי והתבוננו מחדש במעגלים שלי. סקירת המעגלים שלי עם החונך שלי היא דרך לקבל הכוונה לגבי התנהגויות בסימן שאלה, והתהליך מוציא אותן אל אור היום.

אהיה כן עם החונך שלי. אשתף התנהגויות שאני בסימן שאלה לגביהן.