"היסטוריית חיי לא חייבת היום לחזור על עצמה. יש לי בחירה."

מכורים למין אנונימיים, עמוד 128.

כשהשתמשתי, לפעמים השתמשתי בתירוץ שהדחף המיני שלי פשוט גבוה. נהגתי גם להצדיק את ההתנהגויות הלא מקובלות שלי בכך שאני "מאד פתוח מבחינה מינית". במציאות, מנעתי את עצמי מקרבה מינית אמיתית עם אדם אחר ונעלתי את עצמי בתוך הבדידות והניתוק. המילים כמו "דחף מיני גבוה" ו"פתיחות מינית" גרמו לי להרגיש כאילו אני ניהלתי את העניינים. אבל במציאות מי שניהל את העניינים הייתה ההתמכרות המינית שלי, הסם שלי, שגרם לי לחזור על ההתנהגויות ההרסניות וגרר אותי יותר ויותר לתוך עולם הכאב שלי. והדבר היחיד שהביא מעט אור לכאב שלי היו עוד ועוד שימושים.

בסוף, הגעתי לתחתית ואחריה לאס.איי.איי והתחלתי ליישם את שנים־עשר הצעדים בחיי. עפתי החוצה מהגיהנום שחייתי בו. מצאתי תחליפים מצויינים לשימושים: שנים־עשר הצעדים, קבוצת הבית ושירות. גיליתי את החופש המיני האמיתי: ללכת לדייט וליהנות במחיצתו של אדם אחר, להיות חופשי לחוות את נס האינטימיות, לחוות חברות אמת עם אדם אחר. דברים אלו באמת היו בגדר בלתי אפשרי עבורי לפני אס.איי.איי – כי נגררתי אליהם על־ידי הטבע הבלתי מרוסן שלי, כביכול. ואז, בתוך משמעת ההחלמה, מצאתי את החופש האמיתי.

היום אני חופשי ליהנות מיופים של אנשים אחרים, על־ידי קבלת הגבולות של ההימנעות שלי וחוסר האנוכיות של הצעדים.