"אוטונומיה הולכת יד ביד עם כבוד עצמי ותחושת חופש חדשה, ככל שאנו לוקחים אחריות על הקבוצות שלנו ועל נשיאת המסר."

מכורים למין אנונימיים, עמוד 83.

בתור מכור פעיל, "עפתי על עצמי" וחשבתי שאני מלך העולם. הייתי כל־כך משוכנע שאני פשוט בשליטה מלאה על הכל, שחשבתי עליי גם לשלוט באחרים. ביליתי המון שעות בחלומות בהקיץ על עלייה לעוצמה פוליטית. כתבתי בראש שלי מצעים מדיניים, מניפסטים ואפילו חוקה.

עברו מאז חמש־עשרה שנה ושני נישואין כושלים, וכעת אני מגיע לאס.איי.איי על־מנת ללמוד מהי השליטה באמת ולא לנסות לשלוט באחרים. כשמסרתי את חיי ואת רצונותיי לידי אלוהים, לראשונה קיבלתי שליטה על חיי. נאמר לי שאני לא אשם בהתמכרות שלי, אך אני אחראי להחלמה. בהחלמה, לא כופים עליי את שנים־עשר הצעדים, אבל ממליצים לי עליהם בתור הצעה שעבדה עבור הרבה חברים בתכנית. ראיתי איך ההחלמה שלי מתחזקת וגדלה דרך עבודת שנים־עשר הצעדים, ולמדתי להכיר מהו חופש וכבוד עצמי אמיתי.

זה נכון גם לגבי קבוצות אס.איי.איי, לפי מסורת ארבע. מרכז השירות העולמי – ה־איי. אס. או אינו כופה על קבוצות להתנהל לפי פרוטוקול מסוים כלשהו, למרות שהוא מוכן להציע את הניסיון של קבוצות אחרות. הקבוצות שלנו פועלות ומתגבשות בצורה אוטונומית. וככל שהקבוצה עסוקה בהפצת מסר ההחלמה, היא גם חווה חופש וכבוד עצמי.

אנו מאוחדים במטרות שלנו, וחופשיים לתת שירות בדרכים שונות.